הרבה נכתב בזכות הסליחה לפני יום כיפור…. אפשר לגעת בנושא מנקודת המבט הדתית ,המסורתית, הרוחנית, אבל הפעם חשוב לי להזכיר דוקא את נקודת המבט הבריאותית.
כשאנחנו נפגעים ולפעמים גם כשאנחנו פוגעים, נוצרת אי נוחות, מתח, כעס בין מי שחש פגוע/פוגע, לאדם האחר..זה לא חייב להיות משהו גדול, זה יכול להיות אפילו הכעס הקטן ביותר או אי הנוחות הקטנה ביותר שעומדת בינינו. הכעס הזה, המתח הזה הוא סוג של רעל. רעל שמסתובב במערכת הדם שלנו, במערכת העצבים, במערכת העיכול והנשימה. רעל שמסתובב גם במערכות היחסים שלנו.. הפגיעה שנפגענו דומה לנכישת נחש, אנחנו לא מתים מהנכישה עצמה, אלא מהרעל שמסתובב במערכת הדם שלנו. מה שפוגע בבריאותנו זו לא הפגיעה עליה קשה לנו לסלוח, אלא הרעל שטמון בטינה, בכעס, ברצון לנקמה, בזעם, בעצבים, במתח, בפרשנויות שנתנו למעשה, בתחושת הקורבנות. ואם אנחנו אלא שפגענו, מה שפוגע בבריאותנו זה האשמה, הבושה, הביקורת העצמית, ההסתרה , ההכחשה, ההדחקה, וגם זה רעל.
אז מה היא הסליחה? הסליחה היא מתנה שאנחנו נותנים לעצמנו, כשאנחנו מוכנים להרפות מהכאב, מהעצבים, מהקורבנות, מהאשמה ומהבושהומצליחים לשחרר את האנרגיה הזו.
נכון זה לא קסם- זה תהליך שלא ניתן לעשותו בלי הכעס הראשוני הזה, שלפעמים הוא רגע מכונן ולפעמים הוא פרק זמן.
אבל מה שחשוב, זה לא להיתקע רק בכעס על האחר או על עצמנו. חשוב שנשחרר את אנרגיית הכעס, או האשמה שחווינו בגוף.
שנעבור את התהליך, שמאפשר להתבונן על הסיטואציה הפוגעת, מנקודות מבט נוספות. שנבין את האירוע הפוגע מנקודת המבט שלנו ומנקודת המבט של האחר (מה שקשה לעשות בזמן הפגיעה) כי התבוננות זו עוזרת לרכך את האופן בו פירשנו את האירוע, ולפתוח בתוכנו את האפשרות לסלוח.
Photo by Vera Arsic from Pexels
הסליחה שאני מדברת עליה, אינה מחווה למי שפגע ולא הודעה בכך שאיננו צודקים. הסליחה כי הזדמנות לנקות מתוכנו ארס שמחליש אותנו. כי זה לא חשוב אם אנחנו צודקים, או לא. מה שחשוב שנפסיק להרעיל את עצמנו ונהיה בריאים. אם לא סולחים ואוכלים את עצמנו מבפנים- זה מייצר מחלות, כאבים, פוגע בחוסן שלנו, נותן דוגמא לילדים .
בימים אלו כשוירוס קטן, מלמד אותנו שכולנו שווים בעיני בעיני הוירוס, ובעיני האל, הגיע הזמן שנהיה כולנו שווים בעיני עצמנו. שנזכור שכולנו פוגעים וכולנו נפגעים. כולנו זקוקים לסליחה, קודם כל כלפי עצמנו, אחר כך כלפי האחר ומהאחר.
ככל שאנו קרובים יותר, ואוהבים יותר, כך אנו חשופים יותר להיפגע, ואי אפשר למנוע את זה… פשוט לזכור שהקרבה והאהבה, שוות את זה, ושהסליחה תמיד בהישג יד.
תחושת ההקלה אחרי שאנחנו סולחים ואחרי שאנחנו סולחים או שסולחים לנו, היא ניפלאה.
בהיותי בתיכון, פגעתי בחבר הכי טוב שלי. לא דיברנו על זה מעולם. ובחרתי לשכוח מזה, אבל זה תפס לי פינה מהלב., עד שיום כשהתחלתי להנחות וללוות אנשים, הרגשתי צורך להיות נקייה. הסכמתי להתבונן עמוק במראה ולראות איפה אני לא. ואז הבנתי שמאז הפגיעה הזו, כל השנים , בחרתי לשבת רחוק, נמנעתי ולא הייתה לנו שיחה אחת טובה. התחזקתי מספיק כדי לראות שהיתי הכי מניאקית ולא רגישה בעולם… עשיתי עם עצמי תהליך- כדי לסלוח לעצמי. ורק אחרי זה, אחרי שסלחתי לעצמי, ושהרגשתי שאני כבר מסוגלת להתקרב, פתחתי את זה מולו. הוא אמר שהוא סלח לי מזמן… את הרעל בתוכי- סחבתי לבד הרבה שנים.
הסליחה חשובה תמיד, כתהליך שלנו עם עצמנו , קודם כל. לכן אפשר לסלוח או לבקש ממנו מחילה , גם ממי שכבר איננו.
תהליך הסליחה דורש לעיתים עדות, אוזן קשבת, לב שמכיל אתנו את הכאב. ולעיתים גם הדרכה בעבודת גוף- נפש, בהתבוננות, בזיהוי, בשחרור אנרגטי. בשביל זה אני פה.
מזמינה אתכם לשתף את יקירכם במסר הזה, וכמה שיותר, דרככם המסרים שלי עוברים לכמה שיותר אנשים, ומביאים אהבה ושלום.