כך התחילה את השיחה מתאמנת שהגיעה לפגישה אתי, בתחושה שההספקים שלה ויכולת ההכלה שלה קטנים מאוד, והיא לא עשתה השבוע כלום.ואז אחרי ששאלתי ובררתי, היא גם סיפרה על פרויקטים ממש גדולים (משפחתיים) שהיא טיפלה בהם באותו שבוע לאחר העבודה… (עזרה לבתה במעבר דירה, רכישת דירה למשפחה ועוד משימות אישיות וחברתיות מסוגים שונים) היא התחילה את השיחה מתוסכלת, אך בעיני ההספקים שלה היו מעוררי הערכה!!!
אם גם אתם חשים שאתם לא מספיקים כל מה שהייתם רוצים עיצרו רגע… לפעמים אנחנו רוצים להספיק עוד ועוד משימות חדשות בלי לוותר על כלום. רובנו עושים תת -הערכה של הזמן שדברים לוקחים לנו, ואחר כך שופטים את עצמנו. אנחנו רוצים להוסיף עוד משימות ללו”ז מבלי לוותר על דבר. אז בואו נשנה את זוית הראיה לרגע…..
במקום לספור מה לא הספקנו, בואו נספור מה כן הספקנו…..נוותר על הביקורת העצמית האין סופית….נחליט מה הכי חשוב לנו להספיק השבוע, ונדאג להספיק קודם כל את מה שהכי חשוב לנו , כך שנרגיש שהתקדמנו וזה ייתן לנו כוח וסיפוק.
ואולי גם נוותר על משהו….משהו שלא באמת מוכרח להיות שם, ונעשה לעצמנו סתם זמן חופשי…..למשהו כייפי שהוא לא ברשימת המחוייבויות, משהו שימלא לנו את הלב והמצברים. כי כשהמצברים ריקים, השחיקה גוברת ואז ההספק באמת יורד. מלאו מצברים.